טיפולים משקמים

טיפולים משקמים – כתרים, גשרים, תותבות

טיפולים משקמים כוללים שיחזור באמצעות מילואות, כתרים, גשרים, תותבות חלקיות ושלמות.

מילואות

מילואה  (inlay ,onlay   ) הוא חומר מלאכותי מ חרסינה או מקומפוזיט (חומר מורכב) שייעודו לתקן שיניים פגועות כתוצאה מעששת, שבר או שחיקה. תיקון שיניים במילואה נעשה כאשר הפגיעה בשן דורשת יותר מסתימה אך לא מצדיקה כתר. המילואה מודבקת לשן הפגועה לאחר הכנת השן ולקיחת מידות בסריקה. תהליך ההכנה וההדבקה דורש מיומנות גבוה.

כתרים

כתרים מבצעים  בעקר על שיניים לאחר טיפול שורש במקרים בהם קירות השן דקים וישנה סכנה לשבר השן. בנוסף מבצעים כתרים בשיניים שאבדו חומר שן נרחב עקב עששת נרחבת, שחזורים נרחבים ובמקרים שישנו צורך בשינוי צורה או מנח של שיניים. ישנם מספר סוגים של כתרים:

כתר יצוק – כתר יצוק מלא עשוי מתכת ללא ציפוי (למשל כתר זהב יצוק). מאפשר הכנה שמרנית של השן יחסית לכתרים אחרים אך אינו נותן מענה אסתטי.

כתר חרסינה מאוחה למתכת – כתר חרסינה מאוחה למתכת מורכב מכיפה של מתכת המצופה חרסינה . קיימות סגסוגות מתכת בסיס, חצי אצילה ואצילה. חשיבות סגסוגת המתכת היא ממניעת גירוי החניכיים והכתמתם.

כתר חרסינה מלא –   כתר חרסינה מלא זהו כתר העשוי כולו מחרסינה וללא מתכת. התוצאה האסתטית שניתן להשיג בעזרת שיקום על ידי כתר חרסינה מלא טובה מאוד.

כתרים מסוג זירקוניה  –  זירקוניה היא חומר בסיס קרמי לא מתכתי לכתרים בצבע לבן. הקריסטל לבן, הנקרא זירקוניה אוקסיד , בעל תכונות מכאניות ואופטיות משופרות. יתרונות החומר:
א. חוזק – זירקוניה היא אחד החומרים החזקים ביותר הנמצא בשימוש דנטלי 
ב. עמידות גבוהה לשבירה ולשחיקה
ג. ביקמפטאבילי- החומר ידידותי לרקמת החניכיים ואיננו גורם לתופעות לוואי או לאלרגיה. 
ד. תכונות אופטיות משופרות – זירקוניה הוא חומר בעל צבע בהיר ובעל שקיפות יחסית. אלו תכונות אופטיות המאפשרות מעבר אור חופשי מה שנותן לשיחזור הסופי מראה טבעי וחי לחלוטין. 

תכונות מכאניות ואופטיות אלו הן תכונות מועדפות ואמינות ברפואת השיניים מה ששם את הזירקוניה כחומר ממולץ לצורך ביצוע כתרים, גשרים ומבנים אסתטיים. בכל אזורי הפה. 
החיסרון העיקרי של כתר הזירקוניה הוא העלות הגבוהה וזאת בשל עלות חומר הגלם והציוד המיוחד הדרוש למעבדה .

גשרים

הגשר הינו רצף של כתרים מחוברים, אשר נועד למלא חלל שנוצר בקשת השיניים כתוצאה מאבדן שן אחת או מספר שיניים ונתמך על השיניים משני  אזורי החסר הנקראות שיניים מאחזות, ביניהם מחוברות שיניים המשלימות פונקציונאלית ואסתטית את השיניים החסרות. למעשה נוצרת יחידה אחת המגשרת בין השיניים הסמוכות לאזור החסר. הסיבות לחוסר השיניים הם כתוצאה מעקירת שיניים, איבוד שיניים עקב בעיית חניכיים, חוסר מולד של שיניים ועוד.גשרים מבצעים בד"כ מחרסינה מאוחה למתכת או  גשרים ללא מתכת כדוגמת גשרים מזרקוניה או חרסינה מלאה. ישנה חשיבות מרובה להשלמת שיניים חסרות: מאפשר פונקציה ואסתטיקה טובים יותר, מניעת תזוזת שיניים ומניעת בקיעת יתר של שיניים.

תותבות חלקיות להוצאה

תותבת חלקית להוצאה ( תח”ל) היא תותבת נשלפת שמטרתה להשלים אזורים מחוסרי שיניים. התותבת החלקית נתמכת על-ידי שיניים קיימות, החניכיים ועצם הלסת באזורים מחוסרי השיניים בפה. ההבדל בינה לבין תותבת שלמה הוא הימצאותן של מספר שיניים בפה, המאפשרות התקנת תותבת חלקית במקום תותבת מלאה.
תותבות חלקיות להוצאה עשויות משילוב של מתכת כרום- קובלט עם ווים יצוקים ואקריל שמשלים את בסיס התותבת ואליו מחוברות השיניים. תותבות חלקיות אלו חזקות ויציבות יותר מתותבות העשויות אקריל בלבד. משום כך הן גם יקרות יותר באופן משמעותי, אך גם נוחות יותר למטופל.

ישנה חשיבות גבוה לתכנון הנכון של התותבת על כל מרכיביה. לעִתים יש צורך בהכנת כתרים על השיניים המאחזות או על חלקן, כדי לשפר את יציבות התותבת והתאמתה ללסת. התאמה מדויקת בין החלקים תיצור אחיזה משופרת של התותבת בפה והעברת כוחות נכונה בעת לעיסה.

תותבת חלקית להוצאה מבוצעת כאשר לא ניתן לבצע שחזור קבוע נתמך שיניים או שתלים, או כשקיימת מגבלה כספית לבצע שיחזור קבוע יקר יותר. ישנה חשיבות רבה בשמירה על הגיינה נאותה היות וקיים סיכון להיווצרות עששת בשיניים המאחזות כתוצאה מלכידת שאריות מזון ביניהן לבין חלקי התותבת. 

תותבות שלמות

תותבת שלמה היא שחזור נשלף המתאים למטופלים מחוסרי שיניים לחלוטין באחת מהלסתות או בשתיהן. תותבת שלמה עשויה מאקריל, שהוא סוג של פלסטיק קשיח, אשר צבעו ורוד באזורים שמכסים את החניכיים ועליו מחוברות שיניים מלאכותיות המועמדות בהתאם לנתונים האסתטיים של המתרפא. תותבות שלמות נאחזות על רכסים מחוסרי שיניים  ולכן ישנה חשיבות למבנה הרכס מחוסר השיניים. אחיזתה של התותבת השלמה העליונה נובעת בעיקר מריק (ואקום) שנוצר בין בסיס התותבת לבין החך, באמצעות הרוק שמתווך ביניהם ומשמש כאמצעי קישור. אחיזתה של התותבת התחתונה בפה לא מתאפשרת באמצעות ריק בשל המבנה האנטומי של הלסת התחתונה, על כן האחיזה של התותבת התחתונה רופפת יותר בפה, וההסתגלות אליה קשה יותר בהשוואה לעליונה.

בהעדר שיניים, עצמות הלסת והחניכיים נספגות. תהליך זה מתקיים באופן מואץ בחודשים שלאחר עקירת השיניים ונמשך בקצב איטי יותר במשך שארית חיי המטופל. על כן, לאחר קבלת תותבות נשלפות, נדרשות ביקורות סדירות אצל רופא השיניים כדי שיבדוק את איזון המִנשך ויבצע במידת הצורך ריפוד לתותבת. הריפוד הוא תוספת של חומר לבסיס התותבת שנמצא במגע עם החניכיים, ומטרתו לשפר את התאמת התותבת לרכסים של הלסת. תותבת שאינה מתאימה לרכסים אינה יציבה, מחמירה את ספיגת העצם ועלולה לגרום פצעים וכאבים בחניכיים, הפרת איזון המִנשך וירידה ביכולת הלעיסה.
בנוסף, לאחר איבוד השיניים השפתיים והרקמות הרכות צונחות. כתוצאה מכך נפגמים יכולת הלעיסה, הדיבור והמראה האסתטי והיכולת לחייך. התותבות השלמות משמשות כתחליף לשיניים החסרות ומסייעות להשבת יכולת לעיסה ודבור תקינים, תמיכה לשפתיים וללחי, טשטוש קמטים וקבלת חיוך מושלם. לעתים החלפת תותבת ישנה, בנוסף לשיפור התפקוד עשויה לשפר את מבנה הפנים ולתת בטחון ואסתטיקה מדהימים.
עיקר הבעיות עם שיניים תותבות הוא ההסתגלות אליהן. עם תחילת השימוש בתותבות עלולים להופיע קשיים בדיבור, בלעיסה, לחץ על החניכיים ועוד. לאחר מספר שבועות  התחושה משתפרת. לרוב ההסתגלות לתותבת בלסת התחתונה קשה יותר ולכך יש שתי סיבות עיקריות והן גובה הרכס הנותר והלשון.